"מי שיש לו 'למה' לחיות למענו, יוכל לשאת כמעט כל 'איך'." פרידריך ניטשה
כשוויקטור פרנקל חזר לעיר הולדתו- ווינה ההרוסה- לאחר תום מלחמת העולם השנייה, הוא היה אדם שבור. כמו רבים מהיהודים שעברו ושרדו את השואה וניצלו מגורלם של ששת המיליון שנרצחו, גם פרנקל נאלץ להתמודד עם חוויה מכאיבה: רק עם שובו לביתו, לאחר שנים של סבל בלתי נתפס, הוא גילה בוודאות על מות יקיריו. פרנקל נאלץ להתמודד עם האבל והייאוש כאשר שמע על מות אשתו הצעירה, הוריו ואחיו. במשבר קיומי עמוק, הוא אפילו שקל להתאבד. למרבה הטרגדיה, רבים אחרים, במצב דומה, אכן לקחו את חייהם.
אך וויקטור פרנקל לא היה אדם רגיל. בכתביו, שבהם תיאר את התקופה האפלה הזו בחייו, פרנקל הסביר כיצד מצא משמעות מחודשת דרך עבודתו ואחריותו לשתף את הלקחים שלמד במחנות הריכוז. החוויה שלו עם ייאוש, והדרך שבה מצא משמעות בתוך הסבל, היוו בסיס עמוק לאמונתו שגם בנסיבות הקשות ביותר, לחיים יש משמעות פוטנציאלית. משמעות זו יכולה לשמש כמקור לתקווה ולחוסן.
בתקופה של תשעה ימים בלבד בקיץ 1945, פרנקל הכתיב כתב יד תוך כדי שהותו בבקתה בסנטוריום שבו עבד כנוירולוג ופסיכיאטר. במקור נכתב הספר בגרמנית, ונודע בשם "האדם מחפש משמעות". ספר זה הפך לאחד הספרים המשפיעים ביותר במאה ה-20, שהעניק השראה למיליונים עם מסר על-זמני. למרות שפרנקל פיתח את הגישה שלו, הנקראת "לוגותרפיה" (טיפול באמצעות משמעות), בשנים שקדמו למלחמה, היו אלה הרהוריו על חוויותיו בשואה שהביאו להכרה עולמית בשיטה. הפילוסופיה ההומניסטית-אקסיסטנציאליסטית של פרנקל שיקפה את מחויבותו העמוקה לשתף את הלקחים שלמד במחנות הריכוז ולהציע תובנות על החשיבות של מציאת משמעות, אפילו בתוך הסבל.
המסר המרכזי של וויקטור פרנקל מתמקד ב"רצון למשמעות", בטענה שהדחף האנושי העיקרי הוא למצוא משמעות בחיים, גם בתוך סבל. הוא טוען שניתן לגלות את משמעות החיים דרך עבודה משמעותית, חוויות עמוקות, והגישה שאנו מאמצים כלפי קשיים שאי אפשר להימנע מהם.
"ניתן לקחת מאדם כל דבר חוץ מדבר אחד: החירות האנושית האחרונה – לבחור את הגישה שלו בכל סט נסיבות נתון, לבחור את דרכו." – וויקטור א. פרנקל
אבי: ניצול השואה שבחר בחיים
אבי, מרדכי דוניץ (בגיל 94), ואני, כשנתיים לפני מותו
במובן עמוק מאוד, כשנתקלתי לראשונה בספר "האדם מחפש משמעות" של וויקטור פרנקל, חשתי שאני מתחבר לאדם ולסיפור שהיה כבר "חלק ממני". גם אבי, מרדכי דוניץ, שרד את השואה, באורח נס ניצל בזמן שהוריו, אחיו, סבתו וכמעט כל בני משפחתו נרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם. מאז שאני זוכר את עצמי, תמיד תהיתי איך אבי הצליח לשרוד טרגדיה כזו ולצמוח ממנה כדי ליצור חיים מלאי משמעות וערך – עבור עצמו, עבור משפחתו ועבור כל מי שנגע בו כמחנך, עיתונאי ומנהיג קהילתי.
בדרך שקשה להסביר, אבי "היה וויקטור פרנקל" עבורי, לא במילים או בספרים שפרנקל כתב, אלא דרך היותו דוגמה חיה ל"לוגותרפיה בחיים". הוא הונע על ידי מטרתו והמשמעות שמצא בחייו, תוך שהוא מאמץ תקווה, חוסן ומשמעות בכל מה שעשה. במבט לאחור על המסע האישי שלי, שמתפתח גם היום בגיל 65, אני מבין כעת טוב יותר את המניע שלי לבחורבלימודי דוקטורט בגיל 61 ולחקור את הנושא: "התבוננות של ילדי ניצולי שואה במחצית השנייה של חייהם על חוויות חייהם".
כבן הדור השני, אני מודע היום יותר מתמיד לכך שהחיפוש האקזיסטנציאלי שלי אחר משמעות נמצא בלב כל מה שהייתי, כל מה שאני, וכל מה שאני מקווה להיות. כשאני אומר "לתת למשמעות ולתכלית להוביל", אני מדבר מתוכי ואליכם, מי שקורא כעת את המילים האלה. "דרך המשמעות" היא מסע מלא-ערך עמוק ושינוי מתמשך, שתמיד נמצא ב"התהוות" .
המשמעות היא החיים האמיתיים!
מה גורם לך לקום מהמיטה בבוקר?
עבור רבים, המילה "משמעות" נשמעת רחוקה, לא מעשית ואפילו אינטלקטואלית מדי. המונח הזה מזכיר מחשבות פילוסופיות מורכבות, מסרים של "גורואים" רוחניים וכדומה. אבל מבחינתי, המשמעות היא "החיים האמיתיים" – הרבה מעבר לכל זה – היא נוגעת במדויק במה שמניע אותנו לקום בבוקר! אין ספק, קשה להגדיר את המושג "משמעות", כמו מושגים בסיסיים אחרים בחיים שלנו כגון "אהבה", "אושר", "פחד" וכדומה.
בעוד שעבודתו של וויקטור פרנקל מתנשאת מעל כולם בתרומה להבנת החשיבות החיונית של משמעות בחיינו, חוקרים אחרים המשיכו לחקור ולהרחיב את הרעיון. הפסיכולוג הקליני והחוקר, ד"ר מייקל סטגר, מצא ש"משמעות" יכולה למעשה להתפרש כשלוב של שלושה מרכיבים שונים:
קוהרנטיות (Coherence)
הרובד הקוגניטיבי של המשמעות. זה עוסק בלהבין את הדברים: האם החיים שלי הגיוניים בעיניי?
2. משמעותיות (Significance)
הרובד הרגשי של המשמעות. זה עוסק בתחושת הערך העצמי ותחושת הערך בחיים: האם אני מעריך את היותי חי, והאם אני "נראה" בעולם?
3. תכלית (Purpose)
הרובד ההתנהגותי של המשמעות. זה עוסק בקיום מטרות חיים חשובות ועבודה להשגתן: האם יש לי משהו לעבוד ולדאוג עבורו? האם יש לי כיוון בחיי? (Martela & Steger, 2016)
ד"ר ג'ואל וואוס (Vos), פסיכולוג אקזיסטנציאליסטי וקליני הולנדי-אנגלי, פילוסוף וחוקר, ערך מחקר רחב היקף על משמעות בחיים, ואסף תובנות מ-45,000 אנשים ב-109 מדינות. המחקר שלו מדגיש כיצד אנשים מפרשים ורודפים אחרי משמעות, ומאיר את המגוון של החוויות בהתאם להקשרים תרבותיים, היסטוריים וחברתיים. וואוס סיווג משמעות לשישה סוגים אוניברסליים: משמעות חומרית, הנאה (הדוניסטית), עצמית, חברתית, בעלת מטרה גבוהה יותר, ופילוסופית-אקסיסטנציאליסטית. לפי וואוס, יש לנו מקורות רבים ליצירת משמעות, החל מצרכים חומריים פשוטים (כמו כוס קפה בבוקר, עבור רבים), ועד תשוקות מופשטות ורוחניות כמו אמונה בכוח עליון, אתיקה, צדק ועוד.
אמילי אספנג'ני סמית', עיתונאית\סופרת המתמחה בנושא פסיכולוגיה חיובית, כתבה בספרה רב המכר על האופן שבו הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו משפיעים על התחושה של משמעות בחיינו. כאשר אנו מעצבים את הסיפורים שלנו כסיפורים "גואלים"(Redemptive), אנו מטפחים צמיחה, חיבור ותחושת תכלית עמוקה יותר בחיינו.
לעיתים המילה "משמעות" עצמה לא מוזכרת, אבל הקשר קיים, כמו בקונספט היפני איקיגאי. איקיגאי הוא מושג יפני המשלב את המילים "איקי" (חיים) ו"גאי" (ערך או שווה), ומדגיש חיים משמעותיים דרך יישור קו בין תשוקה, שליחות, מקצוע וייעוד. זו פילוסופיה אישית ותרבותית עמוקה שממוקדת במציאת שמחה בפעולות יומיומיות קטנות וטיפוח סיבה להתעורר כל בוקר.
וויקטור פרנקל: משמעות כמפתח לחיים
וויקטור פרנקל האמין כי החיפוש אחר משמעות הוא המניע המרכזי בחיי האדם. הוא טען שלחיים יש משמעות בכל נסיבות, אפילו בסבל, ושזו אחריותנו למצוא את המשמעות הזו, במקום לצפות שהיא תינתן לנו. תורתו מהווה את הבסיס לכל גישה טיפולית, חינוכית או אימונית הממוקדת במשמעות. הרעיונות של פרנקל על משמעות הם יסודיים ופורצי דרך:
1. לחיים תמיד יש משמעות
פרנקל הדגיש שלחיים יש משמעות בכל עת, גם מול קשיים, סבל או מוות. בספרו האדם מחפש משמעות, הוא כתב:
"נסיבות אינן עושות את החיים בלתי נסבלים, אלא רק היעדר משמעות ומטרה."
אפילו בתנאים הקשים של מחנה ריכוז נאצי, פרנקל הבחין באנשים שמצאו משמעות בסבלם, והיו עמידים יותר ונחושים לשרוד.
2. החיים שואלים אותנו שאלות
במקום לשאול "מהי משמעות החיים?", פרנקל הציע שהחיים הם אלה ששואלים אותנו את השאלות. הוא כתב:
"בסופו של דבר, אדם אינו צריך לשאול מהי משמעות חייו, אלא עליו להכיר בכך שהוא זה שנשאל. החיים שואלים אותנו, ואנו מגיבים על ידי לקיחת אחריות לקיומנו."
מושג זה מרכזי בלוגותרפיה, המדגישה שעלינו להיות אחראים לחיינו. "המצפון", לפי פרנקל, הוא המקום שבו אנו "משוחחים עם עצמנו העמוק" בהתמודדות עם אתגרי החיים.
3. המשמעות היא אישית וייחודית
המשמעות של החיים אינה אוניברסלית; היא שונה מאדם לאדם ומרגע לרגע.
משמעות אוניברסלית ואישית: החיפוש אחר משמעות הוא המניע העיקרי בחיים, אך הוא ייחודי לכל אדם ולכל רגע.
משמעות רגעית: המשמעות אינה נובעת רק ממטרות גדולות; היא יכולה להתגלות בחוויות יומיומיות, במעשי אהבה, או ברגעים קטנים לכאורה.
4. מקורות למציאת משמעות
פרנקל טען שניתן למצוא משמעות דרך שלושה מקורות עיקריים:
יצירה ועשייה (Creative Values):מציאת משמעות דרך תרומה לעולם, בין אם באמצעות עבודה, יצירה אמנותית, עשייה מקצועית, או כל פעולה המייצרת משהו בעל ערך לאחרים. המשמעות מתגלה מתוך מה שאנו נותנים לעולם.
חוויות ו" הוויה" (Experiential Values):מציאת משמעות דרך חוויות שאנו סופגים, כמו חוויות של אהבה, טבע, אמנות, או כל קשר עמוק ומשמעותי עם אחרים. המשמעות מתגלה מתוך מה שאנו מקבלים מהעולם.
עמידה בגבורה בקושי וסבל (Attitudinal Values):מציאת משמעות דרך הדרך שבה אנו מתמודדים עם סבל, קושי או מצבים בלתי נמנעים בחיים. משמעות זו מתגלה מתוך הגישה שאנו בוחרים לאמץ נוכח האתגרים שהחיים מציבים בפנינו("נקיטת עמדה").
5. חופש ואחריות
פרנקל הדגיש את השילוב בין חופש ואחריות. גם בנסיבות המגבילות ביותר, אנו חופשיים לבחור את גישותינו ותגובותינו, ובחירה זו מעניקה לחיינו משמעות.
6. גם סבל הוא שער למשמעות
פרנקל האמין שסבל, כאשר אין מנוס ממנו, יכול להוביל לתחושת מטרה עמוקה יותר. הוא כתב:
"אם יש משמעות לחיים, אזי חייבת להיות משמעות גם לסבל. סבל הוא חלק בלתי נמנע מהחיים, כמו גורל ומוות."
7. משמעות כמפתח לבריאות נפשית
פרנקל ראה בהיעדר משמעות – מה שכינה "הריק הקיומי" – גורם מרכזי לייאוש, דיכאון ואפילו להתמכרות. מציאת משמעות היא, לדבריו, הכרחית לרווחה פסיכולוגית ורוחנית.
הממד ה"נואטי" של פרנקל- The "Noetic Dimension"
אולי התובנה החדשנית הבולטת ביותר של וויקטור פרנקל – ואחת שמעמידה אותו בניגוד לרבים מהוגי הדעות והמטפלים בתחום הפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית וההומניסטית – היא מושג ה"נואטי" (Noetic), מונח שטבע בעצמו. המושג מתייחס לממד הרוחני של הקיום האנושי – לא במובן הדתי, אלא בהקשר ליכולות אנושיות ייחודיות שמעל ומעבר לממדים הביולוגיים והפסיכולוגיים. הממד הנואטי כולל תכונות כמו יצירתיות, אהבה, מוסריות, מצפון והיכולת לחפש משמעות. זהו תחום של חירות ואחריות, שבו בני אדם יכולים לבחור, לממש את רצונם ולהתמודד עם אתגרי החיים.
עבור פרנקל, הממד הנואטי הוא מרכזי בלוגותרפיה, משום שהוא מייצג את החלק באדם שלא ניתן לצמצמו לדחפים או להשפעות סביבתיות. אפילו בתנאים הקשים ביותר, פרנקל האמין שממד זה מאפשר לאנשים לשמור על כבודם האנושי ולבחור את גישתם. זהו המקום שבו שוכנת תחושת המשמעות העמוקה ביותר של האדם. רעיון זה עולה בקנה אחד עם אמירתו המפורסמת של פרנקל: "ניתן לקחת מהאדם הכל, מלבד דבר אחד: החירות האנושית האחרונה – לבחור את גישתו בכל מערכת נסיבות נתונה, לבחור את דרכו."לנסות להבין וליישם את תורתו של וויקטור פרנקל מבלי להתעמק במושג הנואטי זה, בעיניי, לעקוף את "ליבו" של הלוגותרפיה.
המילה "נואטי" נגזרת מהמונח היווני nous, שמשמעותו מוח, אינטלקט או רוח. בלוגותרפיה של פרנקל מתקיימת הבחנה בין הממד הנואטי לבין הממדים הפסיכולוגיים והפיזיים של האדם. פרנקל טען כי בעוד שבני אדם מושפעים מגורמים ביולוגיים ופסיכולוגיים, הם אינם נקבעים לחלוטין על ידם. הממד הנואטי הוא המקום שבו מצויה החירות האמיתית – החירות לבחור את הגישה ואת התגובה לאתגרי החיים (גם תחת סבל אדיר). בממד הנואטי אנשים מתמודדים עם השאלות האולטימטיביות של החיים ומחפשים משמעות. זהו החלק בתוכנו ששואל: "מהי מטרת הקיום שלי?"זהו גם המקום שבו אנו פוגשים ערכים קיומיים כמו אהבה, יופי ואמת. בממד זה אנו מגיבים לאתגרים הגדולים ביותר של החיים. הממד הנואטי הוא לב ליבה של המוסריות העמוקה שלנו, של מטרותינו ושל הערכים שמנחים את חיינו.
אימון מבוסס משמעות בחיים (MCC): לב ליבה של האימון לחיים
עד כה הרחבתי רבות על משמעות ותכלית, ולכן ייתכן שתשאלו – איפה נכנס החלק של האימון באימון מבוסס משמעות (MCC)?
בחרתי להרחיב תחילה על משמעות, משום שכפי שציינתי, היא נתפסת לעיתים קרובות באופן מוטעה כ"דבר מופשט ופילוסופי", ולא כפי שהיא באמת: מרכזית, קריטית ומשנת חיים. עם זאת, שיטת האימון היא ה"מנוע" שמאפשר לקחת הבנה עמוקה של משמעות ותכלית בחיים ולצאת לדרך – לפתור בעיות, ליצור הזדמנויות ולגרום לדברים לקרות. כעת ברצוני לתאר כיצד אני רואה את האימון ואת הערך העצום שהוא מציע לכולנו במסעינו דרך שינויים ומעברים בחיים.
עבורי, האימון("קוצ'ינג") שינה את חיי בדרכים שקשה לי לתאר במלואן. פנייה למאמן לחיים למשך שלושה חודשים בגיל 44 סייעה לי לחלץ את עצמי מנתיב קריירה של 15 שנים שבו לא היה לי תשוקה ולא מצאתי משמעות. תוכנית ההכשרה לאימון שבאה לאחר מכן אפשרה לי להתחבר ל"מי שאני באמת", ו-21 השנים האחרונות שבהן זכיתי לאמן מאות אנשים ואלפי שעות היו עבורי ברכה גדולה, ועל כך אני מלא תודה.
למרבה הצער, אנשים רבים אינם מבינים כראוי את תחום האימון או מעריכים אותו פחות מכפי שהוא ראוי. אימון לחיים הוא גישה עוצמתית ליצירת שינוי חיובי בעולם, ואם החברה הייתה מודעת טוב יותר ונכונה יותר לגבי ערכו של האימון, אנשים רבים יותר היו פועלים בשקיקה לשיפור חייהם. לשינויים אישיים אלו היתה יכולה להיות השפעה רחבה ומשמעותית על החברה כולה.
מהו אימון לחיים? Life Coaching
מקצוע האימון- קוצ'ינג- החל להתגבש כתחום מובחן בשלהי המאה ה-20 בארה"ב, כשהוא צומח מתוך מגוון תחומים כמו פסיכולוגיה, אימון ספורט, פיתוח ארגוני, והתפתחות אישית ורוחנית. אף שיש כיום אינספור (ולעתים אף יותר מדי) "נישות" באימון, ניתן לרוב להבחין הבחנה גסה בין "אימון עסקי" – המתמקד בקריירה של האדם, בין אם מדובר בתחום העסקי ובין אם לאו, לבין "אימון לחיים" – המתמקד בכל ההיבטים האחרים שמשפיעים על אורח החיים של האדם, הן בצד של "ההוויה" (מיינדסט, חשיבה, אורח חיים) והן בצד של "העשייה" (פעילות והשגת מטרות).
ההתפתחות המוקדמת של תחום האימון הושפעה רבות מגישות כמו הפסיכולוגיה ההומניסטית, פסיכולוגיית הגשטלט, תנועת הפוטנציאל האנושי, ומסורות רוחניות מהמזרח, בין היתר. הדגש היה על סיוע לאנשים להשיג צמיחה ומימוש עצמי, תוך הדגשת מיינדסט וביצועים. בשנות ה-80 וה-90, האימון החל לצבור תאוצה בסביבות ארגוניות, שם הוא נתפס ככלי לשיפור מנהיגות ופיתוח עובדים. צמיחתו נבעה משינויים חברתיים ותעסוקתיים, כמו הדרישה לצמיחה אישית, עלייתה של מנהיגות שיתופית, והאתגרים שהציבו הגלובליזציה והקידמה הטכנולוגית. בניגוד לטיפול פסיכולוגי, האימון שם דגש על מטרות בהווה ובעתיד, ופנה לאנשים שחיפשו תמיכה מעשית, כולל כאלו שלא היו פונים כלל לטיפול פסיכולוגי. גמישותו של האימון הפכה אותו לערך מוסף בתחומים מתפתחים כמו יזמות, בריאות ורווחה(well-being).
אחת ההבחנות המרכזיות לגבי אימון היא שהוא תפס "דרך אמצע" בין טיפול פסיכודינמי ארוך טווח לבין ייעוץ ניהולי מוכוון מטרות. בתחום האימון לחיים, אנשים החלו לפנות למאמנים לקבלת תמיכה ב"אופן לא טיפולי" בנושאים מגוונים, כמו קבלת החלטות ותכנון טובים יותר, התמודדות עם פחד משינוי, שיפור רווחה במערכות יחסים, ומרדף אחר תשוקה אישית, בכל תחום שזה עשוי להיות. האימון ממשיך להתרחב כפרדיגמה מעשית חדשה, תוך מענה לצרכים מגוונים כגון חוסן, התמודדות עם אובדן ותקווה, וכל זאת עם מיקוד בהעצמת הפרט לפתוח את הפוטנציאל שלו.
כמובן, תמיד היו "מאמנים לחיים" בעולם, גם אם הם לא קראו לעצמם כך, ולא היה תחום לימודים כזה. עם זאת, הערך שלהם תמיד היה איתן, חיוני ולעיתים קרובות – משנה חיים. כיום, הצורך באימון עשוי להיות גדול ודחוף יותר מאי פעם. אנו חיים בעולם שהולך ונעשה מורכב, מבלבל, בודד ומלא קונפליקטים, עולם שמזמין אותנו להתמקד במה שבאמת חשוב לנו ולהניח למה שאינו נחוץ עוד. זהו עולם שמאתגר את ערכינו, מערער את איזוננו, חוצה את גבולותינו, ולעיתים קרובות שוכח כיצד ומתי לתמוך בנו כשהמצב נעשה קשה ומציף.
מי לא זקוק – לעיתים, או אולי לאורך כל הדרך – לאדם שמתאים, מיומן ומנוסה:
להקשיב בצורה דיסקרטית וללא שיפוטיות
לשאול את השאלות שמאתגרות אותנו ומעוררות סקרנות ויצירתיות
לעזור לנו עם ההחלטות הבלתי פוסקות בחיינו
להיות שם כדי לעזור לנו לקבוע מטרות, לבנות תוכניות ולשמור על אחריות
לתמוך בנו כשאנחנו נופלים ולחשוב יחד איך להמשיך קדימה
לעמוד לצידנו כשאנחנו מתמודדים עם החיים והאתגרים
לספק שותפות מחשבתית כשאנחנו חסרי בהירות
לחגוג איתנו את הניצחונות ולחזור איתנו לפעולה אחרי הכישלונות
מאמן לחיים מקצועי הוא אדם שמביא עמו:
ניסיון חיים, מיומנויות, השכלה ו"מודיעין לחיים", יחד עם יכולת למידה מתמשכת
רמה גבוהה של אמפתיה ואישיות שמביעה אכפתיות אותנטית
ניסיון מקצועי כמאגר משאבים עצום לטובת אחרים
כבוד עמוק והתמקדות בתהליך, ולא רק בפתרונות מהירים
לעיתים קרובות אנו מוצאים את עצמנו נאלצים להגיב לחיים, לקבל החלטות קשות, או ליזום ולשמר שינויים מאתגרים. מי לא מצליח יותר כשהוא לא לבד, אלא זוכה לתמיכה ועידוד? מאמן לחיים נמצא שם להקשיב לנו לעומק, להצביע על הנקודות העיוורון שלנו, לראות פרספקטיבות חדשות ולעזור לנו לעשות סדר בבלבול שמדי פעם משתלט עלינו.
מערכת היחסים עם המאמן נועדה להתמודד עם מצבים שבהם אנו חשים חוסר ביטחון. המאמן משמש כשותף חשיבה והקשבה נטול שיפוטיות, שעוזר לנו להשיב לעצמנו את ההתרגשות והתשוקה למה שמושך אותנו קדימה.
תפקידו של המאמן לחיים בחיינו הוא פשוט אך משמעותי. כל שנותר לנו הוא להחליט מתי הזמן הנכון, ומיהו האדם שנרצה להזמין להיות חלק מהצוות שלנו למסע הזה, כדי לנווט יחד אל הרמה הבאה.אנחנו לא אמורים לעשות הכל לבד בחיים – מעולם לא היינו.
תחום האימון: לא ללא אתגרים
מצד שני, מקצוע האימון אינו חף מבעיות ואתגרים. חסמי כניסה נמוכים הובילו להצפה בשוק, כאשר מאמנים לחיים או לעסקים מציגים את עצמם פעמים רבות כמיומנים, בעוד שלמעשה יש להם הכשרה מועטה או בלתי-מספקת או חסרי-ניסיון משמעותי ורלוונטי. לעיתים, מאמנים מסוימים חורגים מגבולות המקצוע ומטפלים בלקוחות הסובלים ממצבים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים, תחומים שאינם באחריותם. המערכת הלא מוסדרת של תחום האימון מבלבלת לקוחות פוטנציאליים, שמתקשים לעיתים להבחין בין מאמנים אמינים למי שאינם. במקרים מסוימים, מצב זה הוביל להערכת חסר של ערך האימון ולהגברת הביקורת על התחום. יש הרבה מה לשפר במצב זה.
עם זאת, כפי שאומר הפתגם, "אין לשפוך את התינוק עם המים," שכן יצירת מערכת יחסים מקצועית, אמינה ומתאימה בין מאמן למתאמן טומנת בחובה פוטנציאל לשנות חיים, קריירה ותהליכי קבלת החלטות. אנו זקוקים ליותר מאמנים, לא לפחות, אך חשוב שהם יהיו מאומנים היטב, מנוסים, סקרנים, יצירתיים, מעצימים, אמפתיים ובעלי כישורים בין-אישיים מעולים. בנוסף, עליהם להביא עימם ארגז כלים עשיר בחוכמה שנצברה במסע חייהם!
מהו אימון מבוסס משמעות (MCC)?
לב ליבו של אימון לחיים נמצא ברצון למשמעות
אימון מבוסס משמעות (MCC) עוסק ביישור המטרות, הערכים, האישיות האותנטית והשאיפות שלך עם מי שאת/ה, מה שאת/ה רוצה לעשות בחייך ומה מניע אותך בתשוקה כשאת/ה קם/ה בבוקר. מדובר בגישה עמוקה אך מעשית שמגשרת פערים, פותרת בעיות ויוצרת הזדמנויות בדרכנו בחיים. כדברי פרידריך ניטשה: "מי שיש לו 'למה' לחיות למענו, יוכל לשאת כמעט כל 'איך'."
המסע האישי שלי עם אימון מבוסס משמעות (MCC)
את גישת ה"אימון מבוסס משמעות" פיתחתי לאחר אלפי שעות אימון ושנים של ניסיון אישי ומקצועי בחיים. לא קראתי לזה כך בהתחלה, לא משום שהגישה לא הייתה נוכחת בעבודתי, אלא משום שיישמתי אותה באינטואיטיביות בתהליך האימון. רק לאחר שנים של ניסיון ולימודים בתחום הפסיכולוגיה האקזיסטנציאלית, הלוגותרפיה, וסייג'ינג (הזדקנות מודעת) וכן התמודדות עם אתגרים משפחתיים, הבנתי שהאלמנט שהיה נוכח בכל המפגשים היה החיפוש אחר משמעות.
חיי עצמם אופיינו מאוד בחיפוש כזה, שלקח אותי לחוויות חיים, קריירות, תרבויות ובחירות שונות. לעיתים קרובות היה חיפוש זה נסתר, "מתחת לפני השטח", אך השפיע על הדילמות, ההחלטות והתוכניות שלי. בדיעבד, אני יכול לומר שהלוואי והיה לי מאמן לחיים שילווה אותי במצבים האלה. המסר הזה הפך לברור לחלוטין עבורי כאשר העמקתי במחקר הדוקטורט שלי בתחום חקר התבונה ("Wisdom Studies").
במחקר האיכותני שערכתי , שבו ראיינתי 41 בני דור שני לניצולי שואה מ- 11 מדינות שונות, חקרתי כיצד חוויית השואה של הוריהם השפיעה על חייהם. מצאתי שהחיפוש אחר משמעות היה נוכח ברקע חייהם של המרואיינים. הטראומה של הוריהם השפיעה עליהם בדרכים שונות: אצל חלקם היא הביאה לפחדים וקשיים, בעוד שאצל אחרים היא הניעה חוסן, תחושת ייעוד והערכה עמוקה לקיומם. רבים מהם עסקו ב"פרויקטים של מורשת" כמו כתיבת זיכרונות, שימור תרבות, התנדבות ועשייה רוחנית.
משמעות ותכלית קשורות קשר הדוק לתקווה – לא תקווה במובן של "משאלת לב", אלא כזו שמניעה לפעולה ולקבלת אחריות בכל מצב שבו אנו נמצאים. כדברי ויקטור פרנקל: "מה החיים מבקשים מאיתנו?"זו השאלה הבסיסית ביותר של אימון מבוסס משמעות.
דוגמאות מעשיות
כדי להפוך את הדברים לברורים ונגישים יותר, הנה כמה דוגמאות מתוך תהליכי האימון של מתאמנים מסוימים (שמות שונו לשמירה על פרטיותם):
מעברים בחיים: פרישה
אברהם: בשנות השישים לחייו, לאחר שנפרד משותפיו למשרד רואי חשבון שבו עבד 30 שנה, אברהם מצא את עצמו בתחושה של אובדן דרך. בעזרת תהליך חיפוש משמעות הוא עיצב מחדש את חייו, התקרב למשפחתו, ושיפר את אורח חייו.
פרד: פרש מוקדם עם ביטחון כלכלי מלא, אך ללא תחושת מטרה. בעבודתנו המשותפת הוא גילה ערוצים שבהם יוכל לתרום ולעסוק בהתנדבות, השקעות וייעוץ.
בת: בגיל 78 הרגישה בודדה לאחר שילדיה עזבו את ישראל. התהליך האימוני עזר לה למצוא משמעות מחודשת דרך עבודה על מורשת משפחתה וסיפור חייה.
אתגרים אישיים ומשפחתיים
קרולין: אישה בת 50, התמודדה עם גירושים קשים וסרטן. האימון סייע לה להתמקד במה שחשוב לה באמת ולבנות עתיד חדש.
אריק: לאחר התקף לב שגרם לו לשנות את אורח חייו, הוא בנה חיים מאוזנים יותר, עם עבודה פרטית, תחביבים ופיתוח אישי.
אורנה וקרן: שתיהן איבדו את ילדיהן במלחמה ובפיגועים. תהליך האימון עזר להן למצוא משמעות מחודשת דרך עזרה לאחרים, למרות הכאב העצום.
אימון מבוסס משמעות יכול לתרום משמעותית לצמיחה פוסט-טראומטית Post-Traumatic Growth (PTG), שינוי פסיכולוגי חיובי כתוצאה מהתמודדות עם מצבים טראומטיים.האימון מספק מרחב לצמיחה מתוך האתגרים, ומסייע לאנשים למצוא תקווה, משמעות ותכלית מחודשת.
אימון מבוסס משמעות (MCC): גם לצעירים
אימון מבוסס משמעות אינו מיועד רק לאנשים בשלבים מתקדמים יותר של חייהם. צעירים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם נמצאים לעיתים קרובות במעברים משמעותיים, מנסים לאזן בין דרישות קריירה חדשה, מערכות יחסים, בניית שורשים משפחתיים ומציאת הקול הייחודי שלהם בתוך כל זה.
ג'וש, נטלי, בוב וסוזן היו כולם בשנות ה-20 המאוחרות וה-30 המוקדמות שלהם כשהגיעו לאימון לבחון חלק מהנושאים הללו. ג'וש ונטלי למדו משפטים והוסמכו כעורכי דין, אך גילו שאין להם תשוקה למקצוע. בוב וסוזן רצו לעבוד בתחום הרפואה האלטרנטיבית, אך היו צריכים לעזוב עבודות משתלמות בהייטק ולנווט בין "סיפור החיים החדש" לבין תחושת ה-FOMO (פחד להחמיץ) שנלוותה לוויתור על הכנסה בטוחה לטובת מסלול לא ודאי. העמקה במשמעות, בתכלית ובחזון שלהם סייעה להם לבצע את המעברים שייחלו להם.
אימון מבוסס משמעות אינו פתרון קסם לכל דבר בחיים, ואסור להציגו כך.זהו תהליך אותנטי לחקירה של מה שמניע אותנו מבפנים, וכשזה מזוהה ומקבל תמיכה, הדרך קדימה תהיה גם עם "לב" וגם עם תוכנית שתסייע לנו להיות מי שאנחנו אמורים להיות בכל שלב בחיינו.
איך עובד MCC ולמשך כמה זמן?
אימון מבוסס משמעות נגיש מאוד ומותאם לאנשים שמחפשים תמיכה, גם אם אינם יכולים להרשות לעצמם תהליכים ממושכים. בהתאם לאופי השאלה הנבחנת, MCC יכול להיות אפקטיבי גם במפגש בודד, אך גם לשמש בסיס לעבודה עמוקה ומורכבת יותר הנמשכת חודשים ואף שנים.
מה שקורה במפגש MCC קשה לתאר במדויק, שכן התהליך דינמי ומותאם לצרכים הייחודיים של הלקוח באותו הזמן. עם זאת, מאפיינים אלו עשויים להופיע במפגש טיפוסי:
מפגש ראשוני ("אינטייק"): בחינת ה"קריאה למשמעות" בחייך, תוך שימוש בכלים ייחודיים כגון "גלגל המשמעות" ו"שאלות על תכלית".
הקשבה עמוקה: זיהוי "רמזי לוגו" (Logo-cues) – דברים שעולים בשיחה שעשויים לרמוז על המקום שבו נמצאת המשמעות האישית שלך.
שאלת שאלות סוקרטיות: שיטת חקירה ייחודית ללוגותרפיה, המעודדת מחשבה מעמיקה על אמונות, ערכים ותכלית חיים.
שימוש בכלים משלימים: כתיבה רפלקטיבית, תרגילי מיינדפולנס או גישות אחרות שעשויות לתמוך בחקירה שלך.
סיום המפגש: יציאה עם שאלה, משימת פעולה או תובנה לעבודה עד המפגש הבא.
מעקב בין המפגשים: אני מעודד עדכונים או התייעצויות קצרות בין המפגשים (ללא עלות נוספת), כחלק מ"דנ"א" האימון מבוסס משמעות.
סיכום והשלבים הבאים
אימון מבוסס משמעות (MCC) הוא תהליך ומסגרת המשלבים עומק, השראה ומעשיות, תוך התמקדות במשמעות כאמצעי לנווט את אתגרי החיים והקריאות הייחודיות של כל אחד מאיתנו. גישה זו חוצה גילאים ומסייעת לנו להתמודד עם השאלות המהותיות שמניעות אותנו:
מה הופך את חיינו לשווים?
איך ניגש לאתגרים באומץ ובתכלית?
מה ייראה כמו חיים המותאמים לערכים העמוקים ביותר שלנו, וכיצד זה יתמוך בנו בהתמודדויות העתידיות?
האימון מבוסס משמעות מציע לכולנו דרך לחיים מחוברים יותר למשמעות ולערכים שלנו, בכל שלב במסע החיים.
אז מהו הדבר הגורם לך לקום בבוקר עם אנרגיה, משמעות ותשוקה ליום חדש?
**צרו קשר עם רוני לייעוץ קצר חינם בטלפון, למשך 20–30 דקות.
-------------
Martela, F., & Steger, M. F. (2016). The three meanings of meaning in life: Distinguishing coherence, purpose, and significance. Journal of Positive Psychology, 11(5), 531-545.
Vos, J. (2018). Meaning in life: An evidence-based handbook for practitioners. Bloomsbury Publishing.
Comments