4 שערים לטיפוח התקווה (במיוחד בזמנים מאתגרים).
כבר כמעט שנה וחצי שאנחנו חיים בצל הטראומה והכאב.
הטלטלה של השבעה באוקטובר והמלחמה הותירה חותם מטלטל על חייהם של האנשים וזה משפיע על הרצון והיכולת להמשיך לחיות בשמחה מתוך אמונה שאשר לחיות בשמחה.
כשהייאוש מחלחל נדרשת פעולה אקטיבית שמסייעת לאנשים לחבר עצמם מחדש לנתיב של חיים מלאי משמעות ושמחה.
הצטרפו אלי לסדנה
חווים את זה, לומדים את זה, חיים את זה
ארבעה כלים מעשיים ליצירת תנועה חיובית אקטיבית
4 מפגשים, שעתיים בזום / פרונטלי
שער הכרת התודה
הכרת התודה מחזקת את התקווה בכך שהיא מחברת בין חוויות חיוביות מהעבר, תחושת מסוגלות בהווה, ואמונה בעתיד טוב יותר.
לקחת לארגז הכלים:
דרך השער הזה נלמד להסתכל על אתגרים כהזדמנות לצמיחה ונחזק את תחושת המשמעות והאופטימיות.
שער מדע התקווה
"מדע התקווה" מבוסס על מחקר פסיכולוגי רב-שנים שמראה שתקווה היא יכולת נרכשת שניתן לטפח ולחזק.
לפי תאוריית התקווה של סניידר, תקווה נשענת על כלים מעשיים של הצבת מטרות משמעותיות, יצירת מסלולים מגוונים להשגתן, והאמונה במסוגלות האישית להתקדם למרות המכשולים.
לקחת לארגז הכלים:
דרך השער הזה נפתח מיקוד, תחושה של שליטה מנטלית.
נבסס נחישות בעשייה ובפעולה, נבנה חוסן מנטלי וראייה
אופטימית של העתיד.
שער המשמעות
ברוח "אדם מחפש משמעות" ולוגותרפיה, מתורתו של ויקטור פרנקל: "מי שיש לו למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך". החיבור למשמעות שלך בונה כוחות נפש ייחודיים רק לך!
לקחת לארגז הכלים:
דרך השער הזה נפתח עוצמה, של בהירות, גילוי וסיפוק עמוק.
שער צמיחה מתוך משבר
צמיחה מתוך משבר מחזקת את התקווה בכך שהיא מראה שהמשבר אינו סוף הדרך אלא קרקע לצמיחה והתחדשות.
לקחת לארגז הכלים:
דרך ההבנה של המונח "צמיחה פוסט טראומטית" אנשים מגלים שהם יכולים להתמודד עם אתגרים ולצמוח מהם, הם מפתחים כלים ואמונה ביכולתם לנווט משברים עתידיים.
אני מאמין שמשמעות, תקווה ואותנטיות הן פתח לחיים טובים
הי, אני רוני דוניץ, יזם, מנחה ומאמן אישי בכיר.
מנחה קבוצות וסדנאות ומלווה אנשים באופן אישי בישראל ובעולם למעלה מ-20 שנה.
בעל 15 שנות נסיון בניהול פיתוח עסקי בעולמות הרפואה והטכנולוגיה.
מוסמך בגישה הלוגותרפיה (טיפול מבוסס משמעות), "סייג'ינג" (הזדקנות מודעת) ומתמקד ב"אימון מבוסס משמעות" בסיוע לאנשים להתמודד עם מעברי חיים, משברים ולטפח תקווה בזמנים מאתגרים.
נולדתי וגדלתי בארה"ב, בשנות העשרים לחיי,
חייתי חמש שנים במזרח הרחוק, עסקתי בלימודי אומנויות לחימה ומסורות רוחניות.
דוקטורט בפילוסופיה ב"לימודי תבונה" בחו"ל, עם כתיבת תזה על "התבוננות לאחור של ילדים של שורדי שואה במחצית השנייה של חייהם על ניסיון חייהם.
MBA בניהול בינלאומי.
מה אומרים בוגרי סדנאות של "מאיץ התקווה"?
רמי נייפריס
ברמה האישית הייתה לי תחושה טובה, תחושה שניתן לפעול. הדרך בה דברים הועברו, החשיבה על האלמנטים השונים שיכולים להגביר את התקווה, נתנו לי אנרגיות טובות ועוררו מחשבה...אהבתי את תמונת המבט הכוללת המשלבת פעולות מעשיות לצד הבנה קוגניטיבית , חיבור רגשי וחיבור לרוח
אחינועם עייני
השיח על התקווה הפך אצלי ממושג רחב ורעיון נשגב לערך,
כלי שכדאי לשכלל עוד ועוד כדי להיעזר בו לאורך החיים.
התחדדה לי ההבנה שתקווה אקטיבית היא דרך חיים שיש ללמוד יותר להעמיק ולשכלל.
אני מיישמת לא מעט ממנה, אפשר יותר
אורלי שדה
ארגון היום של נגיעה ביד, חיבור לעצמי ואז השיתופים היה מעולה.
ההנחיה של רוני הייתה מאפשרת עם שפע אמפתיה
"ואפשר לראות את התקווה כמין עוגן, שנזרק מתוך קיום חנוק ונואש לעבר עתיד טוב וחופשי יותר. לעבר מציאות שעדיין איננה קיימת, שרובה עשוי ממשאלות לב. מדמיון. העוגן נזרק ונאחז בקרקע העתיד, והאדם, ולפעמים חברה שלמה, מתחילים למשוך את עצמם אליו".
- דוד גרוסמן
Digital Marketing